איך נפלו גיבורים ברשתו של אלוהים?
מדוע אנשים נפלאים את הגב מפנים?
אני הוא ילדיכם שעליו היתה גאוותכם –
ואיך נהפכתי לזר כאילו אינני מוכר?
איכה הפך לאויב מי שאתכם אוהב?
מדוע את דרכי לבחור איני יכול ודרך חתחתים עלי לעבור?
עיניי כבר יבשו, וברכיי כבר כשלו, כל יום שעובר אל חדר ריק חוזר וזה את לבי שובר.
אמא יש רק אחת – כך אומר המשפט, אז מדוע לג׳ינס וטריקו את נותנת להפריכו?
מדוע ללא האמונה איני נחשב למאומה?
ואיך אוכל לראות את האור כשאל ביתכם איני רשאי לחזור?
מתי כבר אוכל להרגיש שעבורכם אינני סתם איש, שאת שמכם מביש?
למה רק מול הגמרא אני מושא לגאווה?
לאחיי ואחיותיי אני מתגעגע ואת קולם בראשי אני שומע
בלבי עוד נשארה התקווה שאליכם אחזור במהרה
איתכם אחלוק רגשותיי ואליכם אביע משאלותיי.
עכשיו אנגב את הדמעות ואת חיי אמשיך לחיות, עד אשר אשוב להיות בנכם האהוב…
——–
אליה כהן
אהבתם? כנסו ופרגנו בלייק! –
כתיבה ביציאה 