עולמות של אמונות
שכבות של מסורות
באחת פרחו מראש
אין עוד למי ללחוש
מי אמר שאסור
פתאום הכל מותר
המסוכן והתחתון
החולני והמוזר
לבד אתה בוחר
כי אין לעולם שומר
והתהום אין סוף לעומק
והשמים לתכול אין אופק
הולך בין הטיפות
על כל ערך שאני שובר
אני צריך שתים לבנות
על כל שתיל שאני עוקר
ארזים – אהיה נוטע
כל לב שאני שובר
לבבות – אהבים אשביע
והכאב והיגון
משק כנפי הדרור
האושר והשלווה
כל אלו אצור
אשחיזם לחרב חדה
עומד אהיה היכון
וכשתבוא החרטה
בוא יבוא לה אסון…
—-
אהרן ישראל
אהבתם? כנסו ופרגנו בלייק! –
כתיבה ביציאה 